למה במקום לאכול את הסלט שתכננתם לאכול לארוחת צהריים אכלתם בסופו של דבר בורקס?
האם, כפי שנפוץ לחשוב, זה אומר שאתם לא מקבלים או אוהבים את עצמכם? או שבאיזשהו אופן אתם מענישים את עצמכם על כך שאתם לא מתנהלים או נראים בצורה מסוימת? לדעתי זוהי הדרך המחלישה לראות את זה
.
כולנו פועלים מתוך אהבה עצמית עמוקה. כן, גם כשאתם בוחרים בחירה שהיא כביכול לא מיטיבה. למעשה, לאכול את הבורקס (או כל דוגמא אחרת שתבחרו) הוא חלק מניסיון להיות קשובים ונאמנים לקול הפנימי העמוק ביותר שבכם. ואתם מתחילים להסכים לשמוע.
נשמע כמו סתירה? אנסה להסביר בקצרה. לכל אחד מאיתנו יש הנחיה פנימית המנחה אותו לדהרמה שלו - למסלול חיים שהוא ייעודו הגבוה ביותר בעולם הזה. לשם נוחות נקרא להנחייה הזאת האני הגבוה (פירוט בפוסט אחר). המפתח להבנת הכאילו סתירה כאן הוא הבנת הדפוסים הרגשיים המתרחשים ברקע.
מילדותנו אנחנו מופגזים במסרים לגבי מה נכון ומה לא, איך מתנהל העולם, מה מקומנו בעולם, למה אנחנו מסוגלים ומה לא, וכן הלאה. מכל מיני סיבות, אנחנו מסכימים לאמץ מסרים אלו לגבי עצמנו והם הופכים לאמונות. העניין הוא, שרוב המסרים האלה נובעים ממקום של פחד. פחד מעוצמתנו האמיתית ולכן הם ברובם מסרים מגבילים ומקטינים.
ככל שאנחנו מתפתחים (רגשית,מנטלית ורוחנית) אנחנו מתחילים להבין שאולי לא כל מה שבחרנו להאמין בו לגבי עצמנו והעולם באמת נכון לנו או משרת אותנו.
דוגמת הבורקס היא דוגמה טובה לשלב ההתעוררות (השלב בו רוב האנשים נמצאים). זהו שלב שבו אנחנו לא מוכנים עדיין לנפץ את כל האמונות שלנו, אבל אנחנו כבר כן מתחילים לשמוע ברקע את הקול הפנימי האוהב (והמנג'ס) שמזכיר לנו, בלי הפסקה, שהגיע הזמן להפסיק להקטין את עצמנו.
חזרה לדפוס הרגשי; בדוגמת הבורקס מתקיים דפוס הדומה לדפוס שנראה אצל ילד שנמאס לו שכל הזמן אומרים לו מה הוא לא יכול לעשות והוא עושה דווקא, לא על מנת להכעיס, אלא כדי להצהיר לעצמו ולעולם שהבחירות והשליטה בחיים שלו הם רק שלו. הוא בוחר להיות קשוב לאמת הפנימית שלו. הוא לא בהכרח יבין או יוכל לנמק את התנהגותו אבל משהו בו מודע לקול הפנימי הייחודי שלו והוא מרגיש שיש פה נסיון להקטין או להשתיק אותו.
באופן דומה יוצא שדווקא כשאנחנו אוכלים בורקס, אנחנו בעצם שואפים ומצהירים שאנחנו מסכימים לחזור לשמוע את האמת הפנימית שלנו. למעשה, זוהי הצהרת נאמנות עצמית.
לכן אין טעם לכעוס או להיות מתוסכלים מהמקום בו אתם נמצאים כרגע. כדאי לבחור לשמוח עם זה שאתם ממשיכים בעקביות ובהתמדה לחפש מי הכי טוב לכם להיות ואיך להגשים את מה שאתם יודעים שקיים בכם ומשתוקק לצאת לעולם, גם אם הוא לא ברור לכם לגמרי עדיין.
גישת ל"טובתי" - כיצד לראות ולחוות את החיים כתומכים בי בכל רובד.