שאלה ששואלים אותי הרבה היא "איך המחלה שאני סובל/ת ממנה היא לטובתי?"
המהות התומכת של כל המחלות היא לגרום לך לעצור ולהקשיב. ככל שנשכלל ונלמד את שפת הסימפטומים נשמע את האיתותים מוקדם יותר.
סימפטומים הם השפה של הגוף לאותת לנו שמשהו פוגע בו. ברפואה ההוליסטית נהוג לחלק את המכלול שאנו קוראים לו גוף למספר היבטים - הגוף הפיזי, הגוף הרגשי, הגוף האנרגטי והרוח. ישנן עוד הרבה חלוקות, ברזולוציות שונות ובשמות נוספים אבל לצרכינו היום נסתפק בזה.
מחלה אינה סתם מתפרצת. קשיים פיזיים הם הסימפטום הכי עוצמתי שיש לגוף שלנו כדי למשוך את תשומת ליבנו לכך שמתקיימת בנו אמונה המחלישה אותנו. כי עוד לפני הכאב רגשי, לפני ההרגלים המחלישים, ואפילו לפני המחשבות הטורדניות, ישנה אמונה מחלישה שיושבת שם.
יש המון ספרים ומחקרים המסבירים ומפרטים את הקשר ההוליסטי בין מחשבות, אמונות, רגשות וחולי פיזי, זהו תחום עצום ולא אכנס כאן לפירוט. למי שמעוניין להעמיק את ההבנה כיצד אמונות מקטינות שאימצנו מתבטאות בסופו של דבר בקשיים פיזיים אצרף רשימת ספרים בסוף הפוסט.
כשאנחנו מאמצים אמונה מקטינה לגבי עצמנו (לרוב באופן לא מודע) אנחנו מחלישים את הגוף על כל היבטיו. אמונה מחלישה דומה לטפטוף בלתי פוסק אשר שוחק בסופו של דבר את חוסנו של הגוף. לא תמיד נשים לב אליה. טראומה לעומת זאת היא בד"כ אירוע חריף וברור. כתבתי בעבר פוסט על סימפטומים ותהליך ההתגברות שלהם. הפעם אני רוצה לדבר על אמונות, בגלל האופי היותר חמקמק שלהן.
ההשפעה הראשונה של אמונה מחלישה תהיה בגוף האנרגטי (זהו האספקט המעודן והרגיש ביותר שלנו. הוא מגיב לכל פגיעה, גם העדינה ביותר). את הסימפטומים ברמה האנרגטית נרגיש כחוסר נוחות, חוסר שקט פנימי אשר לא קשור למה קורה בחיינו וכדומה.
אם נתעלם לאורך זמן (לפעמים לאורך שנים רבות) מהתחושות העדינות האלה, תתגבר הקריאה לתשומת לב לכך שאנו פוגעים בעצמנו ולחוסר השקט יתווספו קשיים רגשיים (כמו למשל חרדה, דיכאון, עצב) התעלמות גם מהשלב הזה תתבטא בסופו של דבר בגוף הפיזי, בצורה של כאבים ומחלות.
כאב או מחלה בגוף הפיזי הם כבר הסימפטום האחרון. זוהי כבר צעקה של הגוף, שמנסה לעורר אותנו לכך שאנו פוגעים בעצמנו.
אז מה אפשר לעשות לבד כשפוגשים סימפטום פיזי - כאב או מחלה? אנחנו מבינים שיש פה איתות ושזה סימפטום של משהו רגשי או מנטלי, אבל לא תמיד ברור של מה.
אני רוצה להציע לך ארבע שאלות שיכולות לעזור לך להבין מהו המקור של הקשיים הפיזיים שאת.ה סובלים מהם (רצוי לכתוב לעצמך את התשובות על נייר):
1. "מהן המילים המתארות הכי טוב את מה שאני חווה בגוף שלי ואיך אני מרגיש לגבי זה?"
התשובה לשאלה הזאת תשקף מה אתם חווים ביחס לסיטואציה (או האדם) שבבסיס החולי שלך.
2. "מה המחלה מונעת ממני לעשות או מה היא מונעת שיהיה לי?"
התשובה לשאלה הזאת תראה לך איזה רצון או שאיפות היא חוסמת.
חלק שני של השאלה: "אם הייתי מרשה לעצמי להגשים את השאיפות האלה, מי הייתי?"
3. "אילו הייתי מרשה לעצמי להיות _______ (התשובה מהשאלה הקודמת)" אילו דברים לא נעימים יכולים לקרות לי? מה אנשים יחשבו עלי ? מה אני אחשוב על עצמי?
התשובה לשאלה זו תתחיל לחדד מהי האמונה המעכבת המונעת ממך למלא את צרכייך ולהגשים את השאיפות שלך. כך ניתן להתחיל לראות איך אמונה יוצרת מחסום פיזי.
4. כדי להבין את המחסום הרוחני המתקיים סביב הקושי נחזור לחלקה שני בשאלה 2 -
התשובה כאן תצביע על הצורך העמוק שאנו חוסמים כרגע ע"י אמונה מגבילה.
עכשיו, שהתחלנו לחשוף את האמונה החוסמת אותך מלהשיג את מה שאתה באמת רוצה או צריך, נצטרך להתחיל לעבוד עליה.
המילה לעבוד יכולה קצת להלחיץ, בהקשר של ריפוי פיזי, רגשי או נפשי כל צעד קטן שאנחנו עושים מורגש לטובה מיד, בתחושת הקלה וגדילת תחושת המסוגלות האישית שלנו. כל צעד קטן גורם לנו להתעורר בבוקר ולרצות עוד מההרגשה הזאת. זה לא מאמץ אלא משהו שאנחנו רק מחכים כבר לעשות
השלב הראשון הוא להכיר ולקבל שבשלב כלשהו בחייך בחרת להאמין ככה. זה היה מנגנון הישרדותי, הרגשת שאם תאמץ דרך זו לראות את הדברים (אמונה) תוכל למנוע מעצמך לחוות כאב מסוים שוב ושוב.
השלב הבא הוא לשאול את עצמך האם אני עדיין צריך להאמין בכך כדי להיות שמח. אם ענית "כן" אתה מאמין שהאמונה הזאת עדיין משרתת אותך. אתה יכול להמשיך להחזיק בה, אבל אל תצפה לשינוי בחייך.
אתה האדריכל של חייך והבחירות הן אך ורק בידיך. אם תסרב לנוע לכיוון מה שאתה רוצה בחיים, החיים שלך לא ישתנו.
אם ענית שהאמונה שלך נכונה חלקית אבל אתה גם רואה שהיא מעכבת אותך וגורמת לך סבל, אני מציע לבדוק עם עצמך האם העוצמה שלה פחתה בשנים האחרונות. ראייה כזאת תקל עליך להתחיל בתהליך שחרור שלה ובתהליך הריפוי.
בין אם נדע או לא נדע מהו הגורם אשר הביא לפריצת המחלה/הכאב/הקושי, חשוב לדעת שתמיד אפשר להירפא ממנה.
והכי חשוב, אל תשכחו לשאול את עצמכם: האם אני באמת רוצה להירפא?
בהצלחה